המלחמה על האשראי: כך תחזק את תזרים המזומנים בלי להכביד על חובות
השווקים בארה”ב בסערה מתחילת 2025
החששות מהאטה כלכלית בארה”ב וטלטלה בשווקים הובילו לגל ירידות חדות בוול סטריט. ,(VIX) מדד הפחד במגמת עלייה הנאסד”ק קרוב לנפילה של 10% מרמת השיא (תיקון משמעותי), ומדד ראסל 2000 של המניות הקטנות כבר ירד בכ-15% משיאו – מתקרב לטריטוריית שוק דובי . במקביל, התשואות בשוק האג”ח האמריקאי מזנקות: התשואה על אג”ח ממשלתי ל-10 שנים טיפסה לכ-4.3% בתחילת מרץ 2025 . מגמה זו משקפת את התנודתיות והמתח בשווקים על רקע אי-ודאות כלכלית.
הריבית בארה”ב נמצאת ברמות שיא של עשרות שנים לאחר עליות חדות בשנים האחרונות. הבנק הפדרלי העלה את הריבית לטווח של 5.25%–5.5% עד אמצע 2023 – הרמה הגבוהה ביותר מאז 2001 – ונשאר במדיניות מצמצמת חרף סימני האטה. רק בסוף 2024 החל הפד להוריד קלות את הריבית, לרמה של כ-4.25%–4.5% , כך שבראשית 2025 עדיין שוררת מדיניות מוניטרית מכווצת. ריבית גבוהה זו, יחד עם ירידות בשוק המניות והחשש ממיתון, יוצרים לחץ פיננסי גלובלי ומרתיעים משקיעים. התוצאה היא העדפת נכסים בטוחים יותר (כגון אג”ח ממשלתיות בארה”ב) על חשבון שווקים קטנים ומסוכנים יותר – מה שמחליש את הנזילות ומקשה על גיוסי הון בעולם ובישראל.
החמרת תנאי המימון לעסקים בישראל
ההתפתחויות בארה”ב אינן נשארות בגבולותיה ומשפיעות ישירות על הכלכלה הישראלית. עליית הריבית הגלובלית, בהובלת הפד, אילצה גם את בנק ישראל להעלות את הריבית באופן חד. מאז 2022 זינקה ריבית בנק ישראל מ-0.1% לרמה של 4.75% בשיאה , לפני שהתייצבה סביב 4.5% לאחרונה. ריבית בסיס גבוהה זו חלחלה לכל מוצרי האשראי וההלוואות במשק. במקביל, גורמים גיאופוליטיים כמו מלחמת “שומר החומות” בעזה (אוקטובר 2023) העלו את פרמיית הסיכון של ישראל: פער התשואות בין אג”ח ממשלת ישראל למקבילות האמריקאיות זינק, ומדד ה-CDS (ביטוח מפני חדלות פירעון) של ישראל הגיע לרמות שיא היסטוריות . אף שבמהלך תחילת 2025 נרשמה ירידה מסוימת בפרמיית הסיכון עם דעיכת השפעות המלחמה, היא נותרה גבוהה מהרמה שלפני המלחמה – סימן לכך שמשקיעים עדיין תופסים את ההשקעה בישראל כמסוכנת יותר ודורשים תשואה (וריבית) גבוהה יותר.
השלכות אלו יוצרות סביבת מימון מאתגרת במיוחד לעסקים המקומיים. ממשלת ישראל נאלצת לשלם ריביות גבוהות יותר על גיוס חוב, והבנקים מוצאים עצמם נהנים מעלייה במרווחי הריבית – אך הלקוחות העסקיים הם שנושאים בנטל. ואכן, הרווח הנקי של הבנקים בישראל זינק ב-2024 בעקבות הריבית הגבוהה: למשל, בנק לאומי הרוויח כ-10 מיליארד ש”ח (עלייה של 40% לעומת 2023) ובנק הפועלים הרוויח 7.6 מיליארד ש”ח . הרווחיות הזו גררה ביקורת ציבורית על “חגיגת הבנקים” בזמן שהציבור והעסקים מתמודדים עם יוקר אשראי חונק . יו”ר ועדת הכספים אף הגדיר מצב שבו “הבנקים פועלים כאילו אין התייקרות, בעוד משפחות ועסקים בקושי גומרים את החודש” – מצב שלטענתו מחייב פעולה לצינון שולי הרווח של הבנקים .
עלויות אשראי כבדות וניצול מלא של האובליגו
התוצאה המיידית עבור העסקים היא התייקרות דרמטית של עלויות האשראי. הלוואות, מסגרות אשראי בנקאיות ומשכנתאות התייקרו בהתאם לעליית הריבית. עסקים גדולים ובעלי דירוג גבוה עדיין מצליחים להשיג מימון בריביות נסבלות, אך עסקים קטנים ובינוניים נאלצים לשלם ריביות כבדות במיוחד. נתונים מעודכנים מראים כי בזמן שחברות גדולות זוכות לתנאי מימון נוחים בריבית של כ-3%–4%, עסקים קטנים משלמים בממוצע ריבית של 6%–8% על הלוואותיהם – בנוסף לדרישות ביטחונות כבדות מצד הבנקים . במילים אחרות, העסקים הקטנים, שהינם למעלה מ-90% מהעסקים בישראל ותורמים כ-55% לתוצר , משלמים מחיר יקר יותר על כל שקל אשראי.
בנוסף, בנקאים רבים מצמצמים חשיפה ללקוחות בסיכון גבוה או ענפים פגיעים (למשל תיירות, מסחר קמעונאי) בשל אי-הוודאות. התנהלות זו מובילה לכך שעסקים רבים ממצים עד תום את מסגרות האשראי הבנקאיות שלהם (האובליגו) בניסיון לממן פעילות שוטפת, משום שקשה מאוד לקבל מסגרת נוספת או הלוואה חדשה. למעשה, חלק ניכר מהגידול באשראי העסקי בשנת 2024 נותב לענפי הנדל”ן והשירותים הפיננסיים – תחומים שבהם לבנקים נוח יותר להעמיד אשראי – בעוד שעסקים קטנים בענפים אחרים נשארו מאחור. למרות שבסך הכול האשראי לעסקים במשק המשיך לצמוח, הוא לא הגיע שוויונית לכל הסקטורים. גורמי מימון בשוק מזהירים כי נוצר “חנק אשראי” לעסקים הקטנים והבינוניים: חמשת הבנקים הגדולים, ששולטים במערכת, פועלים בזהירות יתרה עקב המלחמה והסיכון, ואינם מספקים די אשראי למגזר זה . רבים מהעסקים הללו פנו לפתרונות חלופיים של אשראי חוץ-בנקאי, אך גם שם הריביות גבוהות וההיקפים מוגבלים.
התמונה המצטיירת היא של בעלי חברות שנאלצים לנווט בתנאי מימון קשים: הריבית על הלוואות שוחקת את הרווחיות, מסגרות האשראי נחנקות ונסגרות במהירות, והבנקים מעדיפים את הלווה הגדול והיציב על פני העסק הקטן והממונף. יכולת גיוס ההון של העסקים בישראל הצטמצמה – בבורסה קשה יותר להנפיק מניות חדשות על רקע ירידות השוק, בשוק האג”ח הקונצרני נדרשת ריבית גבוהה לפיצוי המשקיעים, והבנקים מהדקים תנאים על אשראי. המצב הנוכחי מכריח מנהלים לחפש פתרונות יצירתיים כדי לממן
את ההון החוזר ולהשיג תזרים מזומנים יציב.
ריברס פקטורינג – גלגל הצלה באשראי מבוסס לקוחות
מול המצוקה המימונית הגוברת, יותר ויותר חברות מגלות עניין בפיתרון מימוני אלטרנטיבי: ריברס פקטורינג (Reverse Factoring), הידוע גם כמימון ספקים או Supply Chain Finance. זהו הסדר שבו הלקוח (הקונה) יוזם מראש הסכם עם גוף פיננסי (בנקים או חברת מימון) לתשלום מוקדם לספקים שלו בעבור חשבוניות מאושרות. בניגוד לפקטורינג רגיל שבו הספק מוכר את החוב שלו לגורם מממן ביוזמתו, בריברס פקטורינג היוזמה מגיעה מהקונה הגדול והחזק. המנגנון פשוט: הספק מעביר את החשבונית לגורם המממן ומקבל ממנו תשלום מיידי (בניכיון ריבית מסוימת), והקונה משלם למממן במועד התשלום המקורי של החשבונית.
היתרון הבולט של ריברס פקטורינג הוא שהספק נהנה מתנאי האשראי של הלקוח במקום משלו. למעשה, ריבית המימון נקבעת לפי דירוג האשראי והסיכון של הלקוח (הקונה) ולא של העסק הקטן המספק . אם הלקוח הוא חברה גדולה ואמינה, הריבית תהיה נמוכה משמעותית ממה שהספק היה משיג לו פנה לבנק בעצמו. בכך, הספק מקבל מימון זול ונגיש יותר, למרות שמצבו הפיננסי ייתכן שפחות איתן.
בנוסף, לריברס פקטורינג יתרונות מיידיים בתזרים המזומנים: הספק מקבל את כספו מיד עם הוצאת החשבונית במקום להמתין 30, 60 או 90 יום לפי תנאי השוטף+ הנהוגים. קיצור ימי הלקוחות (DSO) באופן זה משפר את ההון החוזר ונותן לעסק הקטן גמישות תזרימית גבוהה יותר לצורך תפעול, שכר, ורכישת מלאי . הוא גם מעניק ודאות גבוהה יותר לגבי התקבולים העתידיים, מה שמקל על תכנון תזרים ועל קבלת החלטות עסקיות מושכלות. מבחינת הלקוח הגדול, פתרון כזה מחזק את שרשרת האספקה – הספקים פחות לחוצים פיננסית ויכולים להמשיך לספק סחורה ושירות ללא עיכובים .
ראוי לציין יתרון חשוב נוסף: ריברס פקטורינג אינו “תופס” את מסגרת האשראי (אובליגו) של הספק. מכיוון שהמימון מובנה כך שהחוב נרשם למעשה על הלקוח (או כהתחייבות שלו כלפי המממן) ולא כהלוואה בנקאית על שם הספק, הוא לרוב נשאר מחוץ למאזן של הספק (Off-Balance Sheet) . המשמעות היא שהספק לא מכלה את יכולת ההלוואה שלו בבנק במסגרת ההסדר הזה – הוא משאיר את ערוצי האשראי הבנקאיים פתוחים לצרכים אחרים, כגון הלוואה להשקעה או קו אשראי לחירום. עבור עסק שכבר ניצל את רוב האובליגו שלו, זו הקלה עצומה: ניתן לקבל מימון לפעילות השוטפת מבלי להגדיל את החוב הבנקאי הרשמי.
לסיכום, ריברס פקטורינג צובר תאוצה כפתרון יעיל בעידן של אשראי יקר ומתכווץ. הוא מאפשר לעסקים בישראל להתמודד עם “מלתעות” הריבית הגבוהה והבנקים הזהירים, על ידי ניצול איתנותם של הלקוחות הגדולים שלהם. בכך, הספקים הקטנים זוכים לגשר פיננסי בתנאים טובים, מבלי להעיק על המאזן או לחצות את גבול מסגרת האשראי. במציאות שבה הריבית נוסקת, המניות יורדות והבנקים מקשיחים עמדה, פתרונות מימון חדשניים כמו ריברס פקטורינג עשויים לספק לאותם עסקים את מרווח הנשימה הדרוש להמשך פעילות וצמיחה.
יתרונות מרכזיים של ריברס פקטורינג עבור העסק
• לא פוגע באובליגו הבנקאי: המימון מתבצע מחוץ למאזן הספק, כך שהחוב לא נחשב במסגרת ההלוואות שלו בבנק . המשאבים הבנקאיים של העסק נותרים זמינים לצרכים אחרים.
• ריבית נמוכה יותר: הריבית נקבעת לפי דירוג האשראי של הלקוח (החברה הגדולה), ולכן המימון זול יותר משמעותית מהריבית שהעסק הקטן היה משיג לבדו .
• תזרים מזומנים גמיש ומהיר: הספק מקבל תשלום מיידי על חשבוניות מאושרות, מה שמשפר את תזרימי המזומנים וההון החוזר (צמצום ימי אשראי לקוחות) ומקל על תכנון פיננסי .
במציאות הכלכלית המורכבת של 2025, בה עלויות האשראי בשיא והבנקים נוקטים משנה זהירות, ריברס פקטורינג בולט כפתרון חדשני שיכול לסייע לעסקים בישראל להמשיך להתגלגל קדימה. הוא מנצל את חוזקת הלקוחות לטובת הספקים, מפחית עלויות, ומשחרר את העסקים הקטנים מתלות מלאה בבנקים. עבור רבים, זהו חבל הצלה של ממש עד אשר יחזרו לנשוב רוחות חיוביות יותר בשווקים הפיננסיים.
