מה זה שוטף פלוס? | כל מה שצריך לדעת על שיטת התשלום הנהוגה כל כך בישראל

שוטף פלוס היא שיטת תשלום מקובלת בישראל, שמאפשרת דחיית תשלומים עבור מוצרים או שירותים שסופקו. במסגרת השיטה, התשלום לא מועבר באופן מיידי עם סיום העבודה, אלא במועד מאוחר יותר שנקבע בהתאם לתנאים שסוכמו בין הספק ללקוח. ״שוטף״ מתייחס למעשה לתחילת החודש העוקב והמספר שמתלווה ל״שוטף״ יכול להיות מגוון והוא מייצג את כמות הימים הנוספים שנספרים עד למועד התשלום. למשל, "שוטף פלוס 30" פירושו שהתשלום ישולם 30 יום לאחר תחילת החודש העוקב לסיום העבודה.

מה הם סוגי השוטף הקיימים בישראל?

בישראל נהוגים מספר סוגים של שוטף פלוס, שנבדלים זה מזה בכמות הימים שעוברת עד למועד קבלת התשלום. שוטף פלוס 30 זהו סוג השוטף הנפוץ ביותר בישראל, וכמו שהסברנו בסעיף הקודם, במקרה זה התשלום ישולם 30 יום לאחר תחילת החודש העוקב לסיום העבודה. מלבד ״שוטף פלוס 30״ יש גם שוטף פלוס 45, שוטף פלוס 60, ואפילו שוטף פלוס 90.

חשוב שתכירו גם את חוק מוסר התשלומים שנחקק בשנת 2017 וקובע כי גופים ממשלתיים נדרשים לשלם לספקים שלהם תוך פרק זמן מקסימלי של 45 יום. עבור שירותי קבלנות, המדינה רשאית לשלם תוך 70 יום, והרשויות המקומיות תוך 80 יום. החוק מחריג את שירותי הבריאות (קופות חולים, בתי חולים ציבוריים, מגן דוד אדום וספקים של מערכת הבריאות) והוא נועד כדי להקל על עסקים קטנים ובינוניים ולמנוע מהם להמתין זמן רב עד לקבלת התשלום.

יתרונות וחסרונות שיטת השוטף פלוס

ספקים ולקוחות ושניהם יהנו מהיתרונות אך יאלצו גם להתמודד עם החסרונות. ספק שיציע שיטת תשלום של שוטף פלוס עשוי להגדיל את מחזור הלקוחות שלו שימצאו את השיטה הזו נוחה יותר עבורם, מה שאומר, יותר הכנסות. כמו כן, מדובר בשיטה שעשויה לחזק את מערכת היחסים העסקית ולגרום ללקוחות לגלות נאמנות. עם זאת, חשוב לנהל את הסיכונים הכרוכים בשיטה זו בצורה מושכלת. למשל, זה ידרוש מבעל העסק להתעסק בגביה, ולקחת סיכון שלקוחות לא יעמדו בתשלום, במיוחד בתקופות של אי-יציבות כלכלית עם אי-ודאות בשווקים. מעבר לזה, שוטף פלוס עלול להוביל לניהול תזרים מזומנים לא יציב, מה שיקשה על תכנון פיננסי יעיל ועל ניהול העסק. מבחינת הלקוח, שיטה כזו יוצרת אצלו חוב באופן תמידי ומכיוון שהתשלומים דחויים, יש כאלה שיפתחו נטיה לבזבז יותר. בנוסף, תשלומים דחויים עלולים להוביל לנזילות נמוכה ולעיתים אף לצורך בלקיחת הלוואות קצרות מועד לצורך תשלום שוטף לספקים ולעובדים. כאמור, יש יתרונות ויש גם חסרונות וכל צד יצטרך לעשות את החישובים שלו.

תשלומים דחויים דגשים חשובים:

• כשאתם מציעים שיטת תשלום של שוטף פלוס, ודאו שלא נוצרות לכם בעיות תזרים.
• העזרו במחשבונים כדי לחשב את מועד התשלום המדויק והערכו בהתאם.
• בדקו היטב את הסטוריית התשלומים של הלקוח לפני שתאפשרו לו תשלום בשיטה זו.

נסכם ונאמר ששוטף פלוס היא שיטת תשלום שיכולה להיות מועילה הן ללקוחות והן לספקים. יחד עם זאת, חשוב להערך פיננסית ותזרימית ולהיות מודעים ליתרונות ולחסרונות השיטה.